חוק שכר הבכירים: מה אנחנו צריכים לדעת?

חוק שכר הבכירים בישראל, אשר עבר שינויים משמעותיים במהלך השנים, נועד למנוע מצב שבו שכר הבכירים עובר גבולות בלתי סבירים, ובכך לשמור על עקרונות של שקיפות ואחריות חברתית. עדכון החוק, הידוע גם כ"תיקון 20", הביא עימו שינויים מרחיקי לכת, אשר משפיעים על שכר המנהלים בבתי עסק ציבוריים.

מהו תיקון 20 ואילו שינויים הוא הביא?

התיקון לחוק שכר הבכירים, שהתבצע בשנת 2016, עוסק בצמצום השכר הגבוה שצוברים מנהלים בכירים במגזר הציבורי ובחברות הציבוריות. מטרתו היא להפעיל מכניזם של איזון שכר, לבחון את מצב השוק ויסודות השכירים ולמנוע יצירה של פערים כלכליים קיצוניים.

אילו נדבכים מרכזיים יש בתיקון 20?

• הגבלת השכר: החוק מכתיב מגבלות על שכרם של הבכירים, מתוך מטרה למנוע מצבים של פערים קיצוניים ביחס לשכר העובדים במקביל.
• שקיפות: חברות נדרשות לפרסם את שכר הבכירים בדו"ח השנתי שלהן ובכך להעניק לציבור מצד אחד וגופי מנהלים מצד שני, מידע נגיש.
• אחריות חברתית: החוק מדגיש את הצורך של מנהלים בכירים לחשוב גם על טובת החברה ולא רק על טובת עצמם.

אותם שינויים עלולים להשתקף לא רק בתחום הכלכלי, אלא גם בהיבטים חברתיים והנפשיים של העובדים הנמצאים בתפקידים נמוכים יותר. השפעת התיקון על התרבות הארגונית כמובן גם היא פתוחה לדיון.

האם יש תוצאות חיוביות לתיקון 20?

ככל שנעסוק בהשפעות הטובות של התיקון, באמת נראה כי הוא השפיע על תודעת הציבור והמנהלים כאחד. השאלות שעולות כאן הן:

• האם נראית ירידה בשכרם של הבכירים?
• האם שיעור הפערים בשכר שולי בסקטור הציבורי מתכווץ?
• האם המנהלים מבינים טוב יותר את חשיבות התנהגות אחראית?

במבט כללי, שינויים חקיקתיים כאלה יכולים להוביל בשיטה משמעותית להתפכחות מבעיות כלכליות ולאי-שוויון חברתי.

מהן ההשפעות השליליות של התיקון?

דבר לא מושלם, וכך גם התיקון הזה. יש המוטרדים מהשפעותיו הפוטנציאליות:

• הזדמנויות ייחודיות: מנהלים בכירים עשויים להרגיש מנוגדים למאמצי החוק ולמצוא את עצמם עוזבים את הגזרה העסקית.
• הגברת הלחץ: ייתכן שחלק מהמנהלים ירגישו שהחוק מכביד עליהם, מה שבסופו של דבר עלול להשפיע על ביצועי החברה.
• פגיעה בתמריצים: לעיתים, שכר גבוה מהווה תמריץ למנהלים להשקיע יותר ולהשיג תוצאות מרובות.

מובן שחשוב לממש את השפעות החוק בזהירות תוך התמקדות בשיפור ההתנהלות החברתית והכלכלית.

כיצד לחברות ליישם את התיקון באופן מיטבי?

ככל שסוגית השכר והחוק הפכה לנושא חם, חשוב לדעת כיצד חברות יכולות לפעול כדי לעמוד בדרישות החוק:

• להשקיע ביישום מערכות ישראליות לשקיפות.
• לפתח תוכניות שכר חלופיות שנותנות למנהלים תמריצים לא על בסיס שכר בסיסי בלבד.
• לפקח על שוק העבודה כדי להתאים את השכר המוצע למיומנויות המתפתחות.

נראה כי לעיתים קרובות, יש צורך לעבור על שינויים אלה בקפידה ובכנות, עם מידה של באמת.

שאלות ותשובות שחשוב לשאול

כדי להבין את הצעדים הבאים שניתן לנקוט, הנה כמה שאלות ותשובות שיכולות לעזור:

שאלה: מה קורה אם חברה לא עומדת בדרישות החוק?

תשובה: ישנן סנקציות אפשריות, כולל קנסות שיכולים להיות משמעותיים.

שאלה: האם החוק משפיע על כל אזרח?

תשובה: באופן ישיר, בעיקר על המשרות הרמות, אך גם על כלל הציבור כחלק מקידום שוויוניות.

שאלה: מה יקרה אם מנהלים יימנעו מלהתמודד על תפקידים?

תשובה: יכול להיות שחלק מהמועמדים יימנעו מעבודה בסקטור ציבורי, אך זה יכול להביא לגיוס עובדים חדשים עם מחויבויות שונות.

לסיכום – לאן פנינו מועדות?

תיקון 20 לחוק שכר הבכירים מתקן את הדרך בה נבנה שכר במגזר הציבורי. הוא לא רק מייצג שינוי בחוק, אלא גם מהותית שינוי תרבותי. התיקון נועד לאזן בין שכר הבכירים בדרכים שלא פגעו בתחלופת התרבות הארגונית. עלינו להבין שהתהליך ידרוש זמן, סבלנות וכמובן: גישה הולמת. בדיוק כמו שחתול לא יוכל לעבור דרך דלת ללא דחיקה, גם הדרך לשיפור לא תקרה ללא מאמץ.